top of page

לילית

הפסוק היחיד בתנ״ך שבו מופיעה המילה "לִילִית" במפורש הוא בישעיהו

וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים, וְשָׂעִיר עַל־רֵעֵהוּ יִקְרָא; אַךְ־שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ
(ישעיהו ל"ד, י"ד)

פירוש הפסוק

הנביא מתאר את חורבנה של אדום כמקום שומם ומפחיד, המאוכלס ביצורי מדבר, חיות לילה ושדים

המילה "לילית" בפשט הפסוק אינה בהכרח הדמות המוכרת מהקבלה. המפרשים והחוקרים הציעו כמה אפשרויות

  • יצור לילה מיתולוגי

  • שדה נשית

  • עוף לילה (כגון ינשוף)

  • דמות שדית מהמיתולוגיה המסופוטמית

מגישה לכן כאן טעימות מהספרים החיצוניים שמדברים על לילית
אין לנו קבצי שמע לטקסטים אלה

אלפא ביתא דבן סירא (כ"ג ע"א–ע"ב)

כאשר ראה האדם הראשון, אדם, שהוא לבדו, ברא לו האל אישה כמותו מן האדמה

האל קרא לה לילית והביאה אל אדם

מיד החלו לריב

אמר אדם

"שכבי תחתי"

אמרה לילית

"אתה תשכב תחתי! שנינו שווים, שכן שנינו מן האדמה"

ולא הסכימו זה עם זו

כשראתה לילית שכך הם פני הדברים, הגתה את השם האלוהי המפורש, עפה באוויר וברחה

החל אדם להתפלל לפני בוראו ואמר

"ריבונו של עולם, האישה שנתת לי ברחה"

שלח האל שלושה מלאכים ואמר להם

"לכו והחזירו את לילית. אם תרצה לבוא – תבוא, ואם לא תרצה – אל תחזירוה בכוח"

הלכו שלושת המלאכים ומצאו אותה בים, במקום שבו עתידים המצרים לטבוע

אחזו בה ואמרו

"אם תלכי עמנו – מוטב, ואם לא – נטביע אותך בים

אמרה להם לילית

ידידיי, אני יודעת שלא לשווא ברא אותי האל, אלא כדי לשלוט בתינוקות. מיום לידתם ועד היום השמיני יש לי שליטה עליהם. מן היום השמיני ואילך אין לי שליטה על בן זכר; אך אם זו בת, אני שולטת בה שנים־עשר יום

אמרו לה

"לא נניח לך עד שתקבלי על עצמך שבכל יום ימותו מאה מילדייך"

והיא קיבלה עליה

ומכאן שמאה שדים מתים בכל יום

ולא הניחו לה עד שנשבעה להם

"בכל מקום שבו אראה אתכם או את שמותיכם כתובים על קמע – לא תהיה לי שליטה על אותו ילד"

ואז עזבוה

וזוהי לילית, המחלישה את ילדיהם של בני האדם

הצד האפל של האלוהות
זמן רב לפני שהזוהר כבש את העולם היהודי, ר' יצחק הכהן שרטט מפה חלופית ומבעיתה של היקום
הצצה למאמר על האצילות השמאלית
החיבור ששינה את הדרך שבה מבינים את הרוע

בזמן שהשטן מופיע בשמו כבר בספר איוב, הנצרות הייתה זו שמתגה אותו והעניקה לו את סט הסמלים שיזוהו איתו. היא קברה אותו בעולם התחתון, בגיהינום, הפכה אותו מדיח ומסית כנגד האל (כיוון שבמלחמה גלויה הוא הובס והושלך מגן העדן) וזיהתה אותו באופן כללי וגורף עם כל הרוע בעולם

המסורת היהודית הייתה אמביוולנטית יותר

ביטוי לאמביוולנטיות הזאת אפש לראות לדוגמה כשהמקובלים היהודים מדברים על העולם התחתון הם לא מתכוונים לממלכת השדים והמתים שמקורותיה כבר ביוון העתיקה – אלא על העולם שלנו, התחתון לכל העולמות העליונים שבשמיים

אז איך קרה שכוחות הרוע חדרו בכל זאת ללב ההגות היהודית, ורעיונות על הפעילות של סמאל ולילית נהפכו להסבר המקובל אודות קיומו של הרוע בעולם

שאלת קיומו של הרוע בעולם היא שאלה שהטרידה את האנושות מאז ראשית הציביליזציה. לר' יצחק הכהן מקסטיליה שבספרד, מחבר "המאמר על האצילות השמאלית", הייתה תשובה חדשנית ומפתיעה, כזו שלמרות שלא העלתה את שמו כמקובל חשוב, בכל זאת השפיעה עמוקות על המסורת היהודית שאחרי הזוהר 

שני רעיונות מהפכניים הציג ר' יצחק הכהן סביב אמצע המאה ה-13 במאמר הקצר שלו: בצד קיומה של המערכת האלהית הקדושה ועשרת הספירות שלה מתקיימת מערכת כוחות "שמאלית", עצמאית לחלוטין, שבראשה עומדים סמאל ולילית. המערכת הזאת של כוחות הרע נמצאת במלחמה נצחית על השליטה בעולם שלנו. הרעיון השני נוגע למשיח, הדמות המסתורית שתסיים את המאבק התמידי בין הטוב לרע ותגאל את העולם

המאמר על האצילות השמאלית בנוי במתכונת של תשובה לשואל. לא ברור אם מדובר במוסכמה ספרותית או שמא אכן היה נמען לדברים שחיבר ר' יצחק הכהן. מה שברור הוא שלמרות התפיסה המהפכנית בחיבור – לא נמצא לה כל זכר ברעיונותיהם של מקובלים שקדמו לו (גם לא בכתבים המעטים שנותרו מיצירתם של אחיו ואביו של ר' יצחק) – הרעיונות מוצגים כמסורת עתיקה ולא כהתגלות מקורית שחווה המחבר

סמאל הוא מי שעומד בראש המערכת השמאלית, מערכת כוחות הרע. ובחידוש גמור שאין לו זכר בספרות היהודית הקדומה, ר' יצחק הכהן מצמיד לו בת זוג: את לילית הידועה לשמצה. לילית, מי שנחשבה כבר אצל חז"ל לאשתו הראשונה של אדם, מתוארת ב"מאמר על האצילות השמאלית" כתמונת מראה דווקא לחווה. סמאל, שלא במפתיע, הוא תמונת מראה לאדם

"אמנם ארמוז לך כי סבת הקנאות אשר בין אלה השרים הנזכרים ובין השרים מז' כתות, כתות המלאכים הקדושים הנקראים שומרי החומות, היא המעוררת הקנאה והשנאה בין מערכת השמיים והחיילים שהם צבא המרום היא צורת אחת מיוחדת לסמאל והיא לילית והיא כדמות צורת נקבה וסמאל כמו צורת אדם ולילית כדמות חווה"

מתוך "המאמר על האצילות השמאלית", ר' יצחק הכהן

ר' יצחק הכהן מתאר מערכת סבוכה שבה כוחות רע פועלים בצורה רוחנית מופשטת בעולמות העליונים כשהם נאבקים במלאכים הטובים, ובצורה גופנית וגשמית כשהם פועלים על הארץ להדיח את בני האדם מן הטוב. ובכל זאת, למרות כוחם האדיר, העובדה שהם תמונת מראה לאדם ולחווה ולא לאלהות עצמה הופכת אותם לחלשים יותר. הם לא כנועים עדיין, אך עם חזרתו העתידית של המשיח והחלפת הגולה בגאולה – כוחות הרע יושמדו והסדר האלהי, שקולקל בראשיתו, יחזור ויתוקן בעולם הזה

אך כיצד בינתיים מנצחים כוחות הרע את הטוב? הם עושים זאת באמצעות הצפת העולם הזה במשרתיו של סמאל, המביאים על בני אדם תחלואים ופגעים שונים, ביניהם מחלות קטלניות כמו הכלבת. הנחת היסוד של ר' יצחק הכהן, שהדים לה אפשר למצוא כבר אצל חז"ל, היא שכל עוד עם ישראל נמצא בגלות, כוחות הרע הם שידם על העליונה

ה"מאמר על האצילות השמאלית" מציג לנו תפיסה חדשה של הרוע, כזאת שלא קשורה כלל לאדם ולמעשיו. האדם לא הביא את הרוע לעולם במעשיו הנפשעים, והוא גם לא זה שיגאל את העולם מהרוע. למעשה, אין לו שום חלק בתהליך הזה. מה שהתחיל בתוך האלהות, ימצא בה גם את סיומו

בתקופה שבה ניסח ר' יצחק הכהן את רעיונותיו היו ייסורי הגלות, ההשפלה והרדיפות מציאות קשה מנשוא. לכן גם התקוות המשיחיות שהביע ב"מאמר על האצילות השמאלית" מתנסחות בדחיפות. הגלות היא איננה מציאות היסטורית שסיבותיה ארציות. מדובר בשבר שקיים בתוך ההוויה הקוסמית, שבר שהתחיל כבר בתהליך הבריאה עצמו

פרט אחרון ומעניין לסיום: במאות השנים שחלפו מאז חיבר את "המאמר על האצילות השמאלית" ר' יצחק הכהן לא היה ידוע מעבר לחוג מצומצם ביותר של מקובלים. למרות זאת, בתהליך שאיננו בהיר לנו, רעיונותיו השפיעו עמוקות על ספר הזוהר. וכך, למרות שהוא עצמו נותר כדמות לא ידועה כמעט, לתפיסות שלו על טיב הרוע והמאבק בינו לבין הטוב הייתה השפעה עצומה על תורת הסוד שתכבוש את היהדות, היא הקבלה

בכתבה זו נעזרתי בכרך התשיעי בסדרת "תולדות תורת הסוד העברית" מאת פרופ' יוסף דן (הוצאת מרכז זלמן שזר)

בספר הזוהר ובספרות הקבלה מופיעה לילית באופן שונה
 

הזוהר מתאר את המציאות כעולם שיש בו כוחות של קדושה וכוחות של "סיטרא אחרא" – הצד האחר. בתוך מערכת זו מופיעה לילית כדמות נשית רבת עוצמה, הקשורה לכוחות של פיתוי, תשוקה, עצמאות ופראיות. היא מתוארת לעיתים כבת זוגו של סמאל, ומייצגת את האנרגיה הנשית כאשר היא מנותקת מן האיזון, מן הברית ומן החיבור

למשל

זוהר בראשית

"אִית נוּקְבָא חֲדָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא וְשְׁמָהּ לִילִית"

תרגום

"יש נקבה אחת מן הצד האחר ושמה לילית"

מראה מקום: זוהר, בראשית, דף י"ט ע"ב

זוהר פקודי

בכמה מקומות מתוארת לילית כבת זוגו של סמאל וכמלכת הצד האחר. הטקסטים עוסקים במבנה עולם הטומאה, ולא בלילית כאשתו הראשונה של אדם

 

אין מדובר רק בדמות מיתולוגית, אלא בארכיטיפ – דימוי עמוק של כוח בנפש ובמציאות

מול לילית מציבה הקבלה דמות נשית אחרת: השכינה

השכינה מייצגת חיבור, בית, חמלה, שייכות וברכה


לילית מייצגת חופש, עצמאות, גבול, סירוב להיכנע וכוח שאינו מוכן להימחק

המסורת הקבלית נטתה לראות את לילית כדמות מסוכנת ומאיימת, אך בקריאה מודרנית אפשר לראות בה גם ביטוי לחלקים בנפש הנשית שלא תמיד קיבלו מקום
הכעס, התשוקה, החירות, הסירוב להתאים את עצמנו לציפיות של אחרים, והנאמנות לקול הפנימי

מניחה לכן כאן מספר הפניות למי שרוצה להעמיק בזוהר, בכתבי האר"י ועוד

זוהר א', ל"ז ע"א–ע"ב

נושאים

  • אדם הראשון

  • הרוחות והכוחות שנבראו לפני תיקון העולם

  • קשרים ראשונים בין אדם ללילית

 

זוהר א', קמ"ח ע"א–ע"ב (פרשת ויצא)

נושאים

  • לילית כנחש

  • לילית כנוקבא דסמאל

  • זיהוי לילית עם הפיתוי הקדמון

 

זוהר א', קנ"א ע"א

נושאים

  • לילית וסמאל

  • הזיווג של כוחות השמאל

  • מקביליות בין אדם–חוה לבין סמאל–לילית

 

זוהר א', נ"ה ע"א

נושאים

  • אדם לאחר החטא

  • הולדת רוחות ושדים

  • לילית ונעמה

 

ב. זוהר – ויקרא

זוהר ג', י"ט ע"א–ע"ב

נושאים

  • "האישה הזרה"

  • כוחות הפיתוי

  • הקשר בין לילית לבין משלי

 

זוהר ג', ע"ו ע"ב

נושאים

  • לילית והצד האחר

  • מבנה הכוחות הנשיים של הטומאה

 

ג. זוהר – פקודי

זוהר ב', רס"ז–רע"ג

זהו אחד הקטעים החשובים ביותר

נושאים

  • עולם הסיטרא אחרא

  • סמאל ולילית

  • "מלך" ו"מלכה" של עולם הטומאה

  • מבנה הקליפות

 

ד. תיקוני זוהר

תיקון י"ח

נושאים

  • לילית מול השכינה

  • הגלות הנשית

  • תיקון הנוקבא

תיקון כ"א

נושאים

  • מאבק בין הקדושה לצד האחר

  • הופעות שונות של לילית

תיקון ס"ט

נושאים

  • גאולה ותיקון

  • יחס בין השכינה ללילית

 

כתבי האר"י

עץ חיים

נושאים

  • לילית גדולה

  • לילית קטנה

  • קליפות ונוקבא דקליפה

 

שער הגלגולים

נושאים

  • תיקון נשמות

  • הקשר בין לילית, חוה והשכינה

 

שער הפסוקים

נושאים

  • פרשנות קבלית לפסוקי בראשית

  • אדם, חוה ולילית

אדם וחוה מאוירים בקמע היהודי הקדום ביותר שיצא בדפוס נייר. מתוך הספר "לכל הרוחות והשדים", עורך: פיליפ ווקוסבוביץ

איור למאמר חוץ לילית.png

צרי קשר

מלכה 0544755162

  • Instagram
  • Facebook
logo icon.png2big.png
עיצוב וביצוע האתר
aware
0544755162

מעניין אותי, אשמח לשמוע עוד

פניתך התקבלה, תודה

bottom of page