הגיע הזמן למנהיגות נשית. לחזון נשי. למנהיגות של כבוד לחיים. למנהיגות של חמלה ושלום

המנהיגות הזו היתה לפני שנים רבות, בחברה המטריארכלית

ניצוצות של המנהיגות הזו נקברו עמוק עמוק בתת המודע שלנו הנשים, כל כך עמוק וכל כך מוסתר שהגיע הזמן לחדש

עמם את הקשר ולהוציא אותן לאור​

​לימדו אותנו על מנהיגותו של אברהם אבל לא סיפרו לנו כמעט כלום על שרה, לימדו אותנו על משה המנהיג הגדול וסיפרו לנו כל כך מעט על מנהיגותה המשמעותית של מרים בהוצאת בני ישראל ממצרים, לימדו אותנו על מרדכי היהודי וכל כך מעט על מנהיגותה של אסתר ... ועוד... ועוד

​

האמהות שלנו, כך מסתבר, היו הרבה מעבר למקום ולתפקיד שהוקצה להן ע"י הגברים שערכו את סיפוריהן

לא הצניעות המבויישת, הפאסיבית, השתקנית היו האידאלים שהנחו אותן ואת דרכן הרוחנית, אלא דווקא הנועזות החתרנית, ההתעקשות, הסירוב, ההתרסה

כשהכותבים צמצמו את דמויות הנשים במקרא, הם צמצמו את ההשראה עבורינו הנשים, הם צמצמו את היכולת שלנו להתחבר לארכיטיפים של המנהיגות הנשית שבתוכינו​