פרק 13 - האשה בעלת שערות הזהב

היא הייתה אישה מוזרה אך יפייפיה, ששערה הארוך והזהוב היה דקיק וזוהר כחוטי זהב. היא הייתה ענייה, יתומה מאב ומאם, חייתה לבדה ביערות וארגה בנול עשוי ענפי אגוז שחורים. איש גס ואכזר, בנו של הפחמי, ניסה לאלצה להינשא לו ובנסיון לשדלו להניח לה נתנה לו קווצה משער הזהב שלה.

אבל האיש לא ידע שהזהב שנתנה לו היה רוחני, ולא מטבע עובר לסוחר, וכשניסה לרכוש סחורה בשוק ולשלם תמורתה בשיער, לעגו לו הסוחרים וסברו שיצא מדעתו. האיש הנזעם חזר בלילה לבקתת האישה, הרג אותה במו ידיו וטמן את גופתה על גדת הנהר. זמן רב לא הבחין איש בהעדרה. איש לא דרש בשלומה. אבל שיערה הזהוב של האישה צמח וגדל לו בקברה. השיער המרהיב התפתל, צמח ועלה בקרקע השחורה, הסתלסל וטפס עוד ועוד, מעלה מעלה, עד שקברה התכסה בשדה קנים זהובים, שהתנועעו ברוח.

רועים כרתו את הקנים והתקינו מהם חלילים. כשניגנו בהם, פצחו החלילים הזעירים בשיר וסירבו לחדול:

כאן נחה האשה בעלת שיער הזהב

שנרצחה ונטמנה בקברה

בנו של הפחמי הוא שהרגה

מפני שרצתה לחיות.

וכך התגלה האיש שנטל את חיי האישה בעלת שיער הזהב. הוא הובא לדין כדי שכל מי שחיים ביערות הפרא של העולם, כמונו אנו, יוכלו לשוב ולחיות בהם בבטחה.